המסע שאין שני לו של מסי

מרחובות רוסריו ועד FC ברצלונה

הרחובות הצרים של Barrio Bajada Sargento Cabral ברוסאריו הזמזמו את הצלילים הקצביים של צעדיו של נער צעיר. ליונל מסי, רק בן שש, כדרר כדורגל שחוק בין רגליו, טווה בין הסמטאות הצפופות עם אינטואיציה שהתריסה נגד גילו הרך. המסגרת הקלה שלו סתרה כישרון יוצא דופן שיתפוס בקרוב את דמיונו של העולם. חורחה מסי התבונן מרחוק, גאווה ודאגה חרוטות בפניו המבולבלות. הבן שלו היה שונה. בזמן שילדים אחרים רצו ושיחקו, ליונל נע עם הכדור כאילו היה שלוחה של גופו. אבל מתחת לחסד לכאורה מסתתרת אמת מאתגרת - מחסור בהורמון גדילה שאיים להרוס את חלומותיו של הילד. בדיקות רפואיות גילו מציאות קשה. ליונל היה קטן משמעותית מבני גילו, גופו נאבק לייצר את ההורמונים הדרושים לגדילה תקינה. הטיפול היה יקר, עלה כמעט 900 דולר לחודש - סכום אסטרונומי עבור חורחה, שעבד כמנהל מפעל, ואשתו סיליה, מנקה במשרה חלקית. המועדון המקומי Newell's Old Boys כבר זיהה את הכישרון יוצא הדופן של הילד. ליונל היה ילד פלא, שיחק עם בנים מבוגרים ממנו בכמה שנים, המיומנות שלו מפצה על מה שחסר לו בקומה הפיזית. חבריו לקבוצה כינו אותו "אל פולגה" - הפרעוש - כינוי שתפס גם את גודלו וגם את היכולת המדהימה שלו לחתור על פני מגינים. אבל האתגרים הרפואיים איימו על הכל. ללא טיפול מתאים, חלומות הכדורגל של ליונל יישארו בדיוק זה - חלומות. המשפחה חיברה את מה שיכלה, אבל העלות של טיפול הורמונלי נראתה בלתי נסבלת.

הגדרה מחדש של כדורגל

הרחובות המאובקים של רוסריו הדהדו בהקפצה הקצבית של כדורגל שחוק היטב, כל אחד מהם מעיד על הפוטנציאל יוצא הדופן של ליונל מסי הצעיר. בגיל שמונה בלבד הוא זז אחרת - טשטוש של נחישות וכישרון גולמי שהתריס נגד קומתו הקטנה. הגוף שלו אולי היה קטן, אבל רוחו הייתה עצומה, בוערת בעוצמה שתשנה בקרוב את המשחק היפה לנצח. אובחן עם מחסור בהורמון גדילה, מסי עמד בפני אתגר שהיה מוחץ רוחות פחותות. הטיפול היה יקר, עלה כמעט 900 דולר לחודש - סכום הרבה מעבר לאמצעים הצנועים של משפחתו. ברצלונה ראתה משהו מיוחד, משהו חסר תקדים. הם הבטיחו הבטחה שתשנה את ההיסטוריה של הכדורגל: הם יכסו את הטיפול הרפואי שלו אם יצטרף לאקדמיית הנוער שלהם. בגיל שלוש עשרה, מסי השאיר הכל מאחור - משפחתו, עיר הולדתו, עולמו המוכר - כדי לרדוף אחרי חלום שנראה מרוחק בצורה בלתי אפשרית וגם קרוב להפליא. האקדמיה האגדית לה מאסיה תהפוך לביתו החדש, למגרש האימונים שלו, למסלול שלו לגדולה. כאן, כישוריו יוצאי הדופן יטופחו, סגנון המשחק הייחודי שלו יובן ויחגג. התנועה שלו הייתה שירה בתנועה - בלתי צפויה, קולחת, כמעט על טבעית. איפה ששחקנים אחרים ראו מכשולים, מסי ראה הזדמנויות. הכדור הפך לשליחת גופו, והגיב לדחף הקל ביותר שלו בדייקנות שעמדה בניגוד להבנה המקובלת של כדורגל. המגינים יתארו מאוחר יותר את ההתמודדות מולו כחוויה כמעט מיסטית - הוא יכול לשנות כיוון מהר יותר ממה שהעין האנושית יכולה לעקוב. פרנק רייקארד, מאמן ברצלונה בשנותיו הראשונות של מסי, זיהה משהו יוצא דופן. זה לא היה סתם עוד שחקן מוכשר; זה היה כישרון דורי שיכתוב מחדש את ההבנה הבסיסית של הכדורגל לגבי מה אפשרי על מגרש. הסגנון של מסי היה מהפכני - שילב מהירות, זריזות, שליטה טכנית ויכולת כמעט על טבעית לקרוא את המשחק. הפרמטרים המסורתיים של הכדורגל - כוח פיזי, גובה, מבנה שרירי - נראו לא רלוונטיים כאשר מסי שיחק. הוא פירק נורמות מבוססות, והוכיח שגאונות כדורגל אמיתית עברה את המגבלות הפיזיות. מרכז הכובד הנמוך שלו, שיווי המשקל המדהים ושליטה כמעט מושלמת בכדור הפכו אותו כמעט ללא סימון. אימונים הפכו לאגדיים. מאמנים וחברים לקבוצה היו צופים ביראת כבוד בנער הזעיר הזה מנווט בקווי הגנה עם שילוב של מיומנות ואינטואיציה שנראתה נוגדת את חוקי הפיזיקה. הוא לא רק שיחק כדורגל; הוא דמיין אותו מחדש, ויצר שפה חדשה של תנועה ואסטרטגיה. עד גיל שש עשרה, מסי ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הראשונה של ברצלונה, רגע שייחרט בפולקלור הכדורגל. האצטדיון עצר את הנשימה הקולקטיבית שלו - זו הייתה יותר מבכורה, זו הייתה הופעתו של מהפכן כדורגל שיאתגר ובסופו של דבר ישנה את האופן שבו המשחק מובן ומשוחק.